החלטה בתיק צ"ו 47869-06-11

החלטה זו עניינה בקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן - " פקודת הביזיון") שיכפה על המשיבים את ביצוע החלטת בית הדין מיום 17.7.11.

רקע עובדתי

1.         המשיבים הם מועצה אזורית (להלן - " המועצה") והעומד בראשה (להלן - " מר יפרח").

2.         המבקש מועסק כקב"ט (קצין ביטחון) המועצה.

3.         ביום 28.6.11 הגיש המבקש בקשה דחופה למתן סעדים ארעיים וזמניים נגד המשיבים (להלן - " הבקשה למתן סעדים"). בבסיס בקשה זו עמדו טענות המבקש להתנכלות כלפיו מצד מר יפרח, הבאה לידי ביטוי במידורו המוחלט מענייני הביטחון במועצה ומחוצה לה. המבקש עתר להחזרת סמכויותיו ולהפסקת ההתנכלות כלפיו על מנת שיוכל לתפקד באופן ענייני ומקצועי.

4.         ביום 17.7.11 התקיים דיון ממושך בבקשה למתן סעדים (להלן - " הדיון הראשון") ובסיומו הגיעו הצדדים להסכמה שזו לשונה -

" המבקש ישתתף בכל ישיבות בנושא ביטחון במועצה וכן בישיבות הנוגעות לקב"טים מחוץ למועצה ככל שראש המועצה סבור שיש צורך בנוכחות עובד מועצה בתחום הביטחון."(עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 1-3; להלן - " ההסכמה").

            להסכמה זו, כמו גם להסכמות נוספות שאליהן הגיעו הצדדים, נתן בית הדין, לבקשתם, תוקף של החלטה (עמ' 22 לפרוטוקול, שורה 14; להלן - " ההחלטה").

5.         כעבור כחודשיים, ביום 20.9.11, פנה המבקש לבית הדין בבקשה על פי פקודת הביזיון, לאכוף על המשיבים את ביצוע ההחלטה - היא-היא הבקשה דנן (להלן - " הבקשה").

6.         דיונים בבקשה התקיימו בימים 31.10.11 ו- 14.12.11 (להלן יחד - " הדיון השני") והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. לבקשת הצדדים עיכב בית הדין את חתימתה של החלטה זו על מנת לאפשר להם להגיע להסכמות שייתרו את נתינתה. ביום 1.4.12 הודיעה ב"כ המבקש כי הצדדים לא הצליחו להגיע לידי הסכמה, וביום 3.4.12, אישר ב"כ המשיבים את הדברים. לפיכך ניתנת החלטה זו.

טענות הצדדים

7.         לדברי המבקש, מר יפרח אינו ממלא אחר ההחלטה ומוסיף למדר אותו מישיבות בעניינים הנוגעים לעבודתו השוטפת. לטענת המבקש, הסיפא של ההחלטה - " ככל שראש המועצה סבור שיש צורך בנוכחות עובד מועצה בתחום הביטחון" - מתייחסת רק למשפט הקודם לה, שעניינו " ישיבות הנוגעות לקב"טים מחוץ למועצה", ולא לרישא של ההחלטה, שעניינה " ישיבות בנושא ביטחון במועצה". כלומר, את ההחלטה יש לפרש כך שעל מר יפרח לזמן את המבקש לכל הישיבות בתחום המועצה הנוגעות בענייני הביטחון, ואילו לאותן ישיבות המתקיימות מחוץ לשטחי המועצה, על מר יפרח להזמינו רק כאשר הוא סבור כי נדרשת נוכחות של עובד מועצה העוסק בענייני ביטחון.

על יסוד פרשנות זו טוען המבקש כי ההחלטה הופרה בשישה מועדים שונים, שעה שלא הוזמן לארבע ישיבות ולשני סיורים (להלן יחד - " הישיבות"), שהיה על המשיבים להזמינו אליהן.

8.         המשיבים מתנגדים לבקשה. לדבריהם, יש להחיל את הסיפא של ההחלטה על שני חלקיה הראשונים, כך שזימונו של המבקש לישיבות קם ונופל על פי שיקול דעתו הבלעדי של מר יפרח, וללא כל קשר למקום כינוסן, בתחומי המועצה או מחוצה לה.

בהישענם על פרשנות זו טוענים המשיבים כי לא הפרו את ההחלטה. עוד מציינים המשיבים, כי בין החודשים אפריל 2009 ו יוני 2011 השתתף המבקש בלא פחות מ-16 כנסים, סיורים ואירועים.

גדר המחלוקת

9.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשני ראשים. האחד - פרשנות ההחלטה; והשני - עצם ההפרה.

המסגרת הנורמטיבית

10.        סעיף 6(1) לפקודת הביזיון קובע את סמכות בתי המשפט " לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה." סעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מחיל הוראה זו גם על בתי הדין לעבודה.